לפני מלחמת ששת הימים גברים שרתו רק שנתיים וחצי והשרות עמד להתקצר לשנתיים. לאחר המלחמה בעקבות כיבושיהם של שטחים עצומים והצורך לשמור עליהם הוארך משך השרות לשלוש שנים. ומאז..

• נחתם הסכם שלום עם מצרים, ופונה כל שטח סיני אשר נשאר כשטח מפורז.
• נחתם הסכם שלום עם ירדן.
• היקף הגיוס (מספר החיילים) עלה פי כמה וכמה בעקבות גידול האוכלוסייה והעלייה הגדולה בשנות התשעים.
• הטכנולוגיה עשתה קפיצת מדרגה ואמצעים טכנולוגיים חדישים כגון מזל”טים וגדרות בשילוב מצלמות מתוחכמות יכולים להוות תחליף טוב יותר למשאב האנושי.

לאור כל זאת בהפעלת הגיון סביר ניתן להניח שקיימת אפשרות לקצר את משך שרות החובה בלא לפגוע בביטחון המדינה. ואכן בשנות ה-2000 קמו 3 ועדות* מומחים לבדיקת הנושא.

• ועדת שפר (2002-2004) – ועדה צבאית לבחינת שרות החובה בצה”ל.
• ועדת בן בסט (2005-2006) – ועדה לבחינת סוגיית קיצור השרות בצה”ל.
• ועדת ברודט (2006-2007) – הדו”ח המקיף אי פעם על תפקודו ותקציבו של צה”ל.

כל הועדות קבעו בהמלצותיהן כי יש לקצר את משך שרות החובה לגברים ולהעלות את השכר לחיילי החובה, אבל למרות כל זאת משך השרות לא קוצר, שכר חיילי החובה לא עלה ורמת הכשלים המתגלים בצה”ל רק עולה ועולה בכל מלחמה מאז.

האם לא הגיע הזמן לשינוי?

בזמן שכולם (כמעט) נאבקים נגד “משתמטים” עלומים. התנועה לצבא מקצועי נאבקת למען חיילי החובה.

מטרותינו:

• העלאת השכר לחיילי החובה לגובה שכר המינימום.
• קיצור השרות המינימאלי לגברים לשנתיים*.
  

*השרות יהיה דיפרנציאלי ואורך השרות יקבע בהתאם לזמן הכשרתו של החייל. חיילים אשר ישרתו יותר יקבלו תגמול גדול משמעותית מאשר אלו אשר ישרתו שרות מינימאלי.

בטווח הארוך אנו פועלים להתגשמות חזון התנועה

צבא מקצועי – ביטול גיוס החובה

*את מסמכי הועדות ניתן למצוא בעמוד קריאה מומלצת